מפגש עם החברה הבדואית
יום ראשון, 11/9, ט"ו אלול: אל סרה, ואדי עתיר
היכרות עם החברה מאפיינים ואתגרים, סיורים ומפגש בשטח
סדר יום:
8:00-8:30 פתיחת יום באל סרה
8:30-9:30 "היכרות עם החברה הבדואית" ד"ר עאטף אבו עג'אג' - מנכ"ל תאגיד עירוני "נווה מדבר" ומנהל פרוייקטים חברתיים
9:30-10:30 סיור בכפר לא מוכר תצפית על היישוב עם ח׳ליל אלעמור
10:30-11:15 נסיעה לואדי עתיר
11:15-12:15 סיור במיזם ואדי עתיר עם ד"ר מוחמד אלנבארי – מנכ"ל מיזם ינביע, ועד מנהל בעמותת כוכבי המדבר וראש עיריית חורה בערב
12:15-12:30 הפסקה
12:30-13:30 "פשיעה בחברה הבדואית" נציג המשטרה
13:30-14:15 ארוחת צהריים
14:15-14:45 עיבוד
14:45-15:45 "חינוך בחברה הבדואית" סולטן אלקרעאן - מנהל אגף החינוך בכסיפה
15:45-16:15 הפסקה
16:15-17:15 ״המשפט הבדואי וכפרים לא מוכרים״ מפגש עם עלי אלקורעאן
17:15-18:15 - עיבוד יום עם אדם אלאסד מנהל רשת הבוגרים של עמותת כוכבי המדבר
18:15 פריסה קלה ונסיעה לבאר שבע
היכרות עם החברה הבדואית
ד"ר עאטף אבו עג'אג'
בעל תואר ראשון בהנדסה, תואר שני במדיניות ציבורית ותואר שלישי בפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. במסגרת עבודת הדוקטורט הוא פיתח מודל ייחודי לניתוח מערכת היחסים בין מדינה ושבט בנגב. לעאטף יש ניסיון רב בניהול ציבורי בכיר ומזה יותר מעשר שנים משמש כמנכ"ל תאגיד עירוני המשרת יותר ממאה אלף תושבים. עאטף מעורב בפרויקטים חברתיים שונים אשר מטרתם לקדם ולפתח את הקהילה הבדואית בנגב, לצד זה הוא משמש כמרצה בפורמים שונים ובמוסדות להשכלה גבוהה ונבחר כמה פעמים כמרצה מצטיין.
נושאי ההרצאה:
-
סיפור אישי
-
החברה הבדואית - סקירה כללית, מאפיינים תרבותיים, חברתיים ודמוגרפיים, חברה במעבר
-
זהות ושייכות בחברה הבדואית והיחסים עם החברה הכללית
-
אתגרים, הזדמנויות ומגמות עתיד
סיור במיזם ואדי עתיר והיכרות עם ד"ר מוחמד אלנברי
ד"ר מוחמד אלנבארי
מנכ"ל מיזם ינאביע, ד"ר מוחמד אלנבארי- יזם, מוביל פורץ דרך מייצג דור חדש של מנהיגות בקהילה הבדואית, בנגב ובישראל. בוגר תואר ראשון ושני בכימיה באוניברסיטה העברית. עם סיום התואר השני המשיך ד”ר אלנבארי בלימודי תואר שלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בכימיה אורגנית. לאחר סיום הפרק האקדמי בחייו, החל אלנבארי לעבוד בחברת התרופות פריגו, התקדם לתפקידים ניהוליים, היה הבדואי השני לעבוד בחברה, ורשם על שמו 12 פטנטים הקשורים לתחום התמחותו. בשנת 2004 התמודד לראשות מועצת חורה בה כיהן כראש מועצה במשך 3 קדנדציות ברציפות בין השנים 2004-2018. במהלך כהונתו קידם שינויים מרחיקי לכת וחדשנים בראייה מקומית ואיזורית, הוגדר על ידי שרי ממשלה, עיתונאים, ראשי רשויות ואנשי ציבור כאחד מסיפורי ההצלחה הבולטים בנגב, וזכה באות אביר השלטון המקומי מהתנועה לאיכות השלטון. בנוסף, ד”ר אלנבארי הוא יו"ר וממייסדי עמותת כוכבי המדבר הפועלת לפיתוח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה. מנהיגות שצומחת מתוך הקהילה ומובילה שיח חיובי של עשייה וקידום; לוקחת אחריות ומובילה למען חברה ישראלית טובה, צודקת ושוויונית יותר. מוחמד הוא גם חבר מייסד ויו"ר משותף של מיזם ואדי עתיר בשותפות עם ד"ר מיכאל בן אלי מהמעבדת הבינלאומית לקיימות; מיזם פורץ דרך וחדשני שמקדם כלכלה מקומית מקיימת, אנרגיה, חקלאות, תיירות, תזונה וקהילה. מיזם עליו זכה ד"ר אלנבארי באות הנגב למפעל חיים מעמותת נגב בר קיימא. הוא חבר הנהלה בקרן אברהם, חבר הנהלה בעמותת אג’יק ומכהן בחבר הנאמנים של מכללת ספיר. ד"ר אלנברי כיום מוביל את הקמת "ינאביע" - יוזמה אזורית אסטרטגית בינמגזרית שמאיצה תהליכים חברתיים וכלכליים למען שגשוגה של החברה בדואית והנגב. ד"ר אלנברי נולד בשנת 1970 בנגב. הוא נשוי ואב לשישה.
נושאי ההרצאה:
-
הסיפור האישי - בין יזם חברתי, מנהיג קהילתי וראש רשות
-
רשויות מקומיות בדואיות - מה מייחד אותן, מה החסמים המרכזיים וכיצד ניתן לייצר שינוי בר קיימא ברשויות הבדואיות
-
דוגמאות לתוכניות שמאיצות שינוי בחברה הבדואית
-
צידה לדרך כצוערים מחוללי שינוי...
פרויקט ואדי עתיר הHא יוזמה של הקהילה הבדואית בנגב שבמסגרתה הוקמה חווה חקלאית המבוססת על תכנון בר-קיימא תוך שילוב היבטים קהילתיים, סביבתיים, טכנולוגיים וכלכליים. שטח החווה הוא 400 דונם, והיא כוללת שטחי גידול חקלאיים, מחלבה, מרכז מחקר ומרכז מבקרים.
פרויקט ואדי עתיר מתוכנן למנף את הידע, הערכים והשאיפות הבדואיות המסורתיות על ידי שילוב עם טכנולוגיות מתקדמות, נהלים וידע מדעי בין-זמננו. בפרויקט מבקרים סטודנטים ומתעניינים מכל העולם, כדי ללמוד על המודל החדשני של ואדי עתיר לפיתוח מקומי מבוסס חקלאות.
חינוך בחברה הבדואית
סולטן אלקרעאן
משמש כמנהל אגף החינוך בכסיפה מזה 5 שנים, איש חינוך עם ותק 22 שנים , עליתי במדרג התפקידים במערכת החינוך החל ממורה, מנהל בי״ס יסודי ומנהל אגף חינוך , בנוסף ניהלתי תכנית פעילות צמצום פערים במגזר הבדואי תחת עמותת יכולות - קרן רש״י מ 2005 עד 2017.
בנוסף לכך אני חוקר באוניברסיטת ת״א ויש לי פרסומים בתחום ההוראה כפרקטיקה רגשית .
המשפט הבדואי והכפרים הלא מוכרים
עלי אלקורעאן
בן 66, אבא ל-18 ילדים. מגשר בן משפחות במדינת ישראל וברשות הפלסטינאית, עלי פותר בעיות בין משפחות בהתנדבות מלאה. עלי ישתף על העשייה שלו ועל סוגיית הכפרים הלא מוכרים.
נושאי המפגש
-
היכרות אישית
-
היכרות עם נושא השבטים בחברה הבדואית
-
סוגיית הכפרים הלא מוכרים
-
יחסי אמון בין ובתוך החברה הבדואית והחברה הכללית
יום שני, 12/9, ט"ז אלול: אל קאסום, רהט
מועצה אזורית ועיר גדולה, מפגש עם בוגרי התכנית, נשים בחברה הבדואית
סדר יום:
7:45-8:00 נסיעה לאל קאסום
8:00-8:30 פתיחת יום
8:30-9:45 "אתגרים של המועצה, סיבת הקמתה והקשר לשלטון המרכזי" סלאמה אל אלאטרש - ראש מועצה אזורית אל קאסום
9:45-10:30 נסיעה לרהט
10:30-11:45 פאנל בוגרים ברשויות הבדואיות עם חוסאם אבו סיאם, מיה טושינסקי בסוק ואיתיאל בירן (רישום לקורסים)
11:45-12:30 הפסקה ורישום לקורסים
12:30-13:30 "סוגיות מרכזיות בעיריית רהט" פאיז אבו סהיבאן - ראש העיר רהט
13:30-13:45 נסיעה לבית של חוסניה אבן ברי
13:45-14:55 ארוחת צהריים אצל חוסנייה אבן ברי ורישום לקורסים
14:55-15:55 מעגלי שיח בנושא נשים בחברה הבדואית עם חסנייה אבן ברי וסברין אבו סכות
15:55-16:30 רישום לקורסים
16:30-17:00 נסיעה למרכז תרבות
17:00-18:00 סיור בהיכל התרבות החדש ושיח על התפתחות העיר עם פואד זיאדנה, מנהל המתנ״ס
18:00-19:00 סיכום סמינר
19:00 נסיעה לבאר שבע
פאנל בוגרים
חוסאם אבו סיאם
נשוי + 6 ילדים
בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית, בוגר תכנית הצוערים מחזור ו ב"ש, בוגר תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית.
מנובמבר 2019 רפרנט מיצוי תקציבים במועצה מקומית כסיפה, מתחת לגזבר המועצה.
במסגרת התפקיד מנהל מעקב ובקרה על כל התקציבים של המועצה שהן תקציבים בלתי רגילים, הוא עושה את המעקב מול כל המחלקות במועצה.
הקים וניהל את מערכת monday ברשות, מנהל פרויקט אנרגיה סולארית במועצה (פרויקט של 8 מיליון ש"ח).
מעקב ובקרה על החלטות ממשלה 2397 ו- 922, מנהל קשרי ממשל מול משרדי ממשלה בכל מה שקשור לתקציבים.
איתיאל בירן
בן 30 מבאר שבע. נשוי לשירה.
בוגר תכנית צוערים לשלטון המקומי, מחזור ז' בן גוריון ותכנית הכשרה לרשויות ערביות – "מעוז אקו".
בוגר מדעי המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. סרן במילואים באגף המודיעין.
עסק בתחומי חינוך, מכינות ובתחומי המגזר השלישי והציבורי במשך מספר שנים במקביל ללימודיו.
במהלך השנה וחצי האחרונות משמש בתפקידו כעוזר ראש העיר רהט לתפעול ושירות ולאחרונה התמנה לתפקיד מנהל מחלקת תיאום ובקרה.
נשים בחברה הבדואית
חוסנייה אבן ברי
תושבת רהט פותחת את ביתה ומזמינה אתכם לחוות חוויה אותנטית כמיטב המסורת הבדואית.
לפני 5 שנים פתחה חוסניה את ביתה לאירוח של קבוצות שונות בחברה הישראלית, שרוצות לקבל טעימה מהמסורת הבדואית, מהלבוש והמטעמים. אחרי שנים רבות שבהם עבדה כמטפלת בילדים, החליטה לפעול לקירוב לבבות ולהכיר לציבור הרחב החברה הבדואית.
בבית של חוסנייה תוכלו לחוות חוויה בתוך האוהל הבדואי המסורתי ולטעום מהמטעמים הייחודיים של חוסייה, המטובלים בסיפורה האישי: המקלובה עם התבלין הסודי, מרק הפריקה המסורתי, הלחם הבדואי סאג', קינוח החילבה שהיא מכינה - ועוד המון מטעמים שהולכים שעוברים מדור לדור.
בנוסף מציע הבית חוסניה תצוגה של בגדים מסורתיים והשינויים שעברו לאורך השנים.
כמו כן תוכלו לשמוע הרצאה על התרבות הבדואית ועל חייה של חוסניה כאישה פורצת דרך ומעוררת השראה.
הבית של חוסניה מציע מגוון רחב של סדנאות בהן סדנת בישול, סדנת קישוט כדים, סדנת רקמה ושזירה ועוד.
בבית של חוסניה תוכלו לרכוש מגוון רחב של עבודות יד ויצירות אמנות שעשו נשים בדואיות.
בואו לחוות חוויה שלא תוכלו לשכוח.
סברין אבו סכות
אמא ויזמית חברתית, מייסדת ומנהלת מרכז סירורה - מרכז העשרה לנשים וילדים ברהט .
המרכז הוא הגשמת חלום של שנים ונשים ❤️
סקירה כלכלית
האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-250,000 נפש נכון לשנת 2019. שיעורה של האוכלוסייה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על 25% ושיעורה מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל עומד על 13%. בשנת 2035 צפויה האוכלוסייה הבדואית בנגב למנות כ-508,000 נפש. כ- 75% מן האוכלוסייה הבדואית מתגוררים ב-18 יישובים מוכרים והיתר בכפרים בלתי מוכרים. אזורי ההתיישבות המרכזיים של האוכלוסייה הבדואית מתחלקים לשניים: תושבי יישובי קבע, תושבי המגזר הכפרי, ב-120 ישובים מוכרים ולא מוכרים, סוגיה מורכבת בפני עצמה והעיר רהט, השנייה בגודלה בנגב ובאוכלוסייתה.
הרשויות המקומיות בחברה הבדואית
קיימות 11 רשויות מקומיות בחברה הבדואית, כולן באשכול סוציואקונומי 1 במדד החברתי כלכלי. הן כוללות שש מועצות מקומיות (תל-שבע, ערערה בנגב, כסייפה, חורה, לקיה, שגב שלום), העיר רהט, שכוללת מעל 70,000 תושבים ומועצות האזוריות נווה מדבר ואל קאסום המאגדות את היישובים הקטנים. יתר האוכלוסייה, 30% מכלל התושבים, מתגוררים בכפרים בלתי מוכרים. הרשויות המקומיות סובלות מתשתיות לקויות וחסרות במימון מדינה. כבר בעת הקמתן, רמת הפיתוח שנעשתה בהם הייתה נמוכה: לא פותחה מערכת ביוב וניקוז מספקת, כבישים ודרכי גישה לא נסללו בצורה מיטיבה, ולא תוכננו שטחי מסחר, פיתוח ויזמות כלכלית. אולם גם בהמשך, הקמתם של מבני ציבור ובהיקף הולם לגודל האוכלוסייה, פיגר מאחור. היכולת העצמית של הרשויות הבדואיות לפצות על העדר מקורות מדינה היא מוגבלת בשל העדר פעילות כלכלית מקומית, המהווה מקור הכנסה משמעותי בקרב רשויות חזקות. שיעור אבטלה גבוה, ורמות הכנסה נמוכות, מצמצמות גם את מקור ההכנסה ממיסי תושבים, בעוד הצורך בשירותים ציבוריים שמספקות הרשויות גבוה מאוד בשל העובדה שמדובר באוכלוסיות חלשות.
גם מאפיינים חברתיים ותרבותיים תורמים את חלקם למצבה של האוכלוסייה הבדואית בנגב. על אף מגמות שינוי, מדובר בחברה מסורתית ושבטית, כאשר השייכות השבטית ומאבקים בין שבטים משפיעים על בחירת נבחרי ציבור, ייצוג בקרב ההנהגה, איוש משרות, קבלת החלטות והקצאת משאבים. התוצאה באה לביטוי גם בהתנהלות ניהולית חלשה במספר מימדים (מערך ארגוני, שגרות ניהוליות, תכנון, תקצוב, מעקב אחר החלטות), ביכולת למנף משאבים ויכולות מקומיים, וליצור קשרים ושותפויות בעלי ערך להתפתחות וצמיחה.
בתחום הרווחה והתעסוקה, נמצאת רמת החיים של האוכלוסייה הבדואית ובפרט של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, נמוכה במידה רבה מרמת החיים הממוצעת ביישובים היהודיים ואף מזו שבמרבית היישובים הערביים בישראל. שיעור התעסוקה בקרב הגברים הבדואים הוא 60%, והוא נמוך בהרבה מזה של כלל הערבים ושל היהודים. שיעור התעסוקה בקרב הנשים הבדואיות נמוך בהרבה 22% והפער בינן לבין הנשים היהודיות הוא משמעותי ביותר. סה"כ ב- 8 השנים הקרובות תגדל אוכלוסיית התושבים בגיל העבודה ב 21,250 נפש. בעוד 3 שנים בכ 6,250 נפש. ב - 5 השנים שלאחר מכן בכ- 15,000 נפש. המשמעות האסטרטגית היא שב 3 השנים הבאות ועוד יותר ב 8 שנים הקרובות, אנו צפויים לגידול בכמות כוח העבודה הפוטנציאלי ולשינוי באופיו - האוכלוסייה בגיל העבודה תהיה צעירה יותר. לכך משמעות והשלכה לקביעת יעדי המדיניות האסטרטגית והאופרטיבית. ברמה האזורית, ישנם שיתופי פעולה להקמתם של אזורי תעשייה ותעסוקה משותפים עם בין הרשויות בנגב, וביניהן הרשויות הבדואיות. הראשון, הוא אזור התעשייה המשותף בצומת להבים, "עידן הנגב" והינו משותף לרהט, למועצה האזורית בני שמעון ולמועצה המקומית להבים, שהוקם לאחרונה. האזור השני, שנמצא עדיין בשלבי תכנון, הוא אזור התעשייה "שוקת", אשר יהיה שייך לחורה, לקיה, מיתר והמועצה האזורית בני שמעון. כמו כן, גם העיר באר שבע, בשיתוף עם מועצה אזורית בני שמעון ומועצה מקומית שגב שלום, מתכננים את הקמתו של אזור תעסוקה בשטח משותף להן.
תכניות ממשלתיות וסוגית הסדרת ההתיישבות
סוגית הסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב מלווה את הבדואים ואת מדינת ישראל מזה שנים. על אף ועדות רבות ומשאבים רבים שהושקעו, בפועל לצערנו, לא הושגה עד היום התקדמות משמעותית בנושא. בשטח, לעומת זאת, גדל הפער בין האזרחים הבדואים לכלל החברה הישראלית, והיישובים הבדואים כולם נמצאים כיום ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה בישראל וסובלים ממחסור בתשתיות ובשירותים.
בשנים האחרונות ניתן לראות כי מסתמנת מגמה של שינוי הן בהבנה של ממשלת ישראל את חשיבות ההשקעה באוכלוסייה הבדואית בנגב ובשיקום האמון מול חברה זאת, והן ברצון ובנכונות של האוכלוסייה הבדואית להוביל לשינוי. שתי החלטות ממשלה שהתקבלו (מס' 3708 ומס' 2937) נועדו לתגבר משמעותית את המשאבים המושקעים בחברה ובכלכלה הבדואית בנגב, ולהבטיח הקצאת משאבים יותר שוויונית בין הבדואים ליתר החברה.