מפגש עם הציונית הדתית - לאומית ויו"ש
יום רביעי, 14/9, י"ח אלול: אלון השבות, אפרת, גבעת עוז וגאון
מי היא הציונות הדתית? סקירת היסטורית, תרבותית וחברתית, מאקרו ונתונים סטטיסטים
סוגיות מובילות ומשמעותיות בציונות הדתית סביב מגוון נושאים
סדר יום
7:00-8:30 יציאה מבאר שבע לאלון שבות
8:30-9:00 הגעה והתכנסות
9:00-9:30 פותחים את היום: מה צפוי לנו היום?
9:30-10:30 "מיהו דתי-לאומי? סקירה סוציולוגית אודות הציונות הדתית"
אריאל פינקלשטיין דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן
10:30-11:10 הפסקה ונסיעה לאפרת
11:10-12:10 "חינוך בציונות הדתית" הגברת רעות גיאת
12:10-12:30 עיבוד בזוגות
12:30-13:00 נסיעה
13:00-14:00 חזיון אור קולי - להכיר את הנרטיב
14:00-14:30 התארגנות ונסיעה חזרה לאלון שבות
14:30-15:10 ארוחת צהריים
15:15-16:15 דת ומדינה, מתפיסה אידיאולוגית ליישום מעשי הרב נתנאל אלישיב
16:15-16:30 הפסקה
16:30-17:10 עיבוד
17:10-17:30 הפסקה
17:30-18:30 סליחה על השאלה: היכרות עם הספקטרום הדתי דרך סיפורי צוערים
18:30-19:00 נסיעה לבית ספר שדה כפר עציון
19:00-19:45 הגעה למלון – התארגנות
20:00-21:00 ארוחת ערב
21:00-22:00 ערב גיבוש
מיהו דתי לאומי? סקירה סוציולוגית אודות הציונות הדתית
אריאל פינקלשטיין
דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. בעל תואר ראשון מהתוכנית המשולבת ללימודי פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (פכ"מ) באוניברסיטה העברית, ותואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות במנהל, בוגר תכנית ״צוערים לשלטון מקומי״ מאוניברסיטת חיפה, כחלק מתכנית "צוערים לשלטון המקומי" של משרד הפנים.תחומי מומחיות: שלטון מקומי, יחסי דת ומדינה בישראל, החברה הדתית-לאומית והחברה החרדית.
חינוך בציונות הדתית
רעות גיאת
נולדה בשנת 1975, גרה באפרת. נשואה לרב יוני גיאת, אמא לשישה וסבתא לנכדה אחת.
גדלה בקיבוץ יבנה. שירתה בצה"ל כמורה-חיילת בכפר נוער. לאחר השחרור למדה באוניברסיטה העברית לימודי מקרא, מדעי המדינה ומדעי הרוח, ולצידם לימודי טוענת רבנית במסלול ייחודי של אור תורה.
עבדה בעבר במכון יד לאישה [סיוע לנשים עגונות ומסורבות גט]. לאחר מכן עבדה כמנהלת אולפנית ישורון בפתח תקווה. לאחר מכן התבקשה על ידי הרב יונה גודמן לשמש כסגנית-יועצת לתפקיד ראש מחלקת החינוך של ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
"אנחנו עושים מדי יום עוד צעד קדימה בפיתוח נושאי חינוך ובניית תוכנית 'קהילה לומדת', ומתמודדים עם אתגרי הזהות והערכים של הציונות הדתית, שבלעדיהם שום דבר לא רלוונטי".
דת ומדינה
הרב נתנאל אלישיב
נשוי לנעה ואב ל-8.
איש חינוך, סופר ומו"ל. נולד בארה"ב בשנת 1975, ועלה ארצה עם משפחתו ב-1984. גדל ברעננה, שם שימש כמדריך וקומונר בסניף המקומי של 'בני־עקיבא', ואחר כך למד בישיבת 'מרכז־הרב' במשך 4 שנים. לאחר שירות מלא בצנחנים, כלוחם ומפקד, למד בישיבת 'הר־המור' במשך 4 שנים. ב-2004 החל ללמד במוסדות 'בני־דוד' בעלי. בשנה זו גם הקים את ההוצאה לאור שלו, 'מכון בניין התורה'. מאוחר יותר הקים הוצאה לאור נוספת בשם 'ספרי נגה', עבור ספרות לא־תורנית.
בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ושיטות הוראה ותואר שני במדיניות ציבורית למנהלים מטעם אוניברסיטת תל־אביב. כתב עד היום 6 ספרים. חבר פעיל ברשת 'מעוז'.
יום חמישי, 15/9, י"ט אלול: גוש עציון, לוד
סוגיות מובילות ומשמעותיות בציונות הדתית סביב מגוון נושאים
סדר יום
6:45-7:30 התארגנות ופינוי חדרים
7:30-8:10 ארוחת בוקר
8:10-8:30 נסיעה למבנה המועצה
8:45-10:00 שיחה עם שלמה נאמן - ראש המועצה של גוש עציון
10:00-10:15 הפסקה
10:15-11:30 פאנל בוגרים מהמועצה של גוש עציון
11:30-12:00 הפסקה
12:00-12:40 זמן עיבוד ומעגלי שיח
12:40-13:40 ארוחת צהריים
13:40-15:10 התארגנות ונסיעה ללוד
15:30-16:30 "אהבת ישראל והגרעינים התורניים" הרב איתן שנרב
16:30-17:30 התנדבות במתחם
17:30-18:15 עיבוד וסיכום יחידה
18:15 נסיעה חזרה/התפזרות מלוד
שיחה עם ראש המועצה של גוש עציון
מר שלמה נאמן
נולד בשנת 1970, תושב כרמי צור, נשוי לשלומית, אב לחמישה ילדים וסב לשניים.
נולד בבירוביג'ן, בירת המחוז היהודי האוטונומי שבברית המועצות לשעבר (כיום ברוסיה). מגיל צעיר השתתף בפעילות יהודית וציונית בעירו. בגיל 16 ייסד את סניף תנועת בית"ר בבירוביג'ן והפך למפקד מעו"ז. באותה שנה, 1990, עלה לישראל. גר תחילה בירושלים ולאחר מכן עבר לישוב כרמי צור בגוש עציון. בוגר ישיבת הר עציון, ואיש חינוך בהשכלתו, בוגר מכללת יעקב הרצוג. שירת בצה"ל כלוחם וחובש קרבי בשריון בחטיבה 401. לאחר שחרורו עבר במילואים הסבה לרב צבאי בדרגת סרן ועודו משרת פעיל.
עבד בשורת תפקידים בסוכנות היהודית, תחילה כשליח באוקראינה ומולדובה, אחר כך כמנהל מערכת החינוך היהודי הפורמלי ולבסוף כמנהל החטיבה לחינוך יהודי במדינות ברית המועצות לשעבר. בין לבין גם ניהל קרן פילנתרופית וקרן השקעות, היה חבר במספר דירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות ושימש יועץ בכיר לשר לירושלים ומורשת ושר להגנת הסביבה זאב אלקין.
בפברואר 2017 נבחר לראשות המועצה האזורית גוש עציון. את עיקר עשייתו במועצה אזורית גוש עציון מרכז בתחום פיתוח ובנייה בהתיישבות וקידום תהליך סיפוח יהודה ושומרון. גם כיום ממשיך את פעילותו הציבורית והחינוכית לקירוב יהודי ברית המועצות וקליטת העלייה בישראל. בנוסף פעיל במועצת יש"ע, ומכהן גם כראש אגף מזרח-אירופה של המועצה, אשר מתמקד בפעילות מול יהודי ברית המועצות בישראל ובחוץ לארץ.
פאנל צוערים
יחיעם בדיחי
עובד כיום בחכ״ל קרית ארבע בתפקיד מנהל פיתוח כלכלי, בתפקידו הקודם היה מנהל פרויקטים בחכ״ל מעלה אדומים.
תואר ראשון במזרח התיכון, פוליטיקה וממשל, וכעת בלימודי תואר שני במנהל עסקים, אוניברסיטת בן גוריון, גדל ברמת הגולן ומתגורר כיום בירושלים, נשוי ואב לשלושה ילדים.
דניאל וייל
עוזר גזבר, מועצה אזורית גוש עציון
מתגורר בירושלים.
בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה, מאוניברסיטת בן גוריון. מחזור ח', צוערים לשלטון המקומי.
צהלה סרמונטה
סמנכ"לית אסטרטגיה בחברה לפיתוח גוש עציון, תואר ראשון במדיניות ציבורית ופוליטיקה וממשל, תואר שני באנתרופולוגיה של אפריקה ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה של אפריקה.
גרה בשדה בועז, גוש עציון
אהבת ישראל והגרעינים התורניים
הרב איתן שנרב
נולד בשנת 1972, תושב לוד, נשוי לרבנית שירה שנרב ואב ל-12.
נמנה עם מייסדיה של עמותת גמילות החסדים "חסד בלוד" שהוקמה על ידי חברי הגרעין התורני בעיר לוד. ב-20 השנים האחרונות פעילה העמותה בסיוע לאנשים במצוקה ובחלוקת מזון לנזקקים. בשנתיים האחרונות הצטרפו לפעילות העמותה מאות מתנדבים חדשים ופעילותה הורחבה והפכה לכלל ארצית. במקביל, שונה שם העמותה ל"קול רנה" לזכר הבת שנרצחה בפיגוע.
עמותת "קול רנה"
עמותת "קול רנה" עוסקת בקידום מפעלי חסד ותורה, ומפעילה את רשת חנויות הביגוד "סיבוב שני" ליד שנייה. העמותה מקיימת סעודות שבת פתוחות לציבור הרחב ולמי שידו אינה משגת. העמותה עוסקת בחיזוק התא המשפחתי ופועלת לקידום זמן איכות משפחתי ובתקשורת מקרבת המושתתת על ניתוק זמני מאמצעים טכנולוגיים כמו טלפונים חכמים ובילוי זמן איכות משפחתי. בנוסף, מקיימת העמותה שיעורים תורניים, ועוסקת בבניית שבילי טיול, מקיימת יום מסע ברחבי הארץ וכן בשיקום מעיינות. הרב שנרב והעמותה פועלים למען כלל גווני החברה הישראלית ומתוך מגמה ליצור שיח חיובי ומקרב ביניהם.
סקירה כללית
אז מי היא הציונות הדתית?
האם אלו המתנחלים, שעיצבו את מפת הארץ באמצעות מהלך היסטורי שנוי במחלוקת?
האם אלו בני ישיבות ההסדר, שמשלבים לימוד תורה ושירות צבאי?
האם אלו אנשי הגרעינים התורניים, שהקימו קהילות גדולות בעיירות פיתוח ובערים מעורבות (יהודים-ערבים)?
האם הם דתיים כמו החרדים, רק שהם גם ציונים? או שהם בעצם בחרו בפתיחות למודרנה, כמו החילונים, ורק מבקשים לשמור על זיקה למסורת?
האם הם שייכים לישראל הראשונה, השנייה, או שהם בכלל קבוצה בפני עצמה?
האם הם אלו שמשתלבים בכל זירות העשייה בחברה הישראלית, או שמא מתבדלים, שבוחרים במסגרות חינוכיות אליטיסטיות ונפרדות, ולעתים קרובות גם במקומות מגורים הומוגניים?
והאם מדובר עדיין בזרם אחד, או שהריבוי והגיוון בציונות הדתית כבר הולידו זרמים חדשים, שלא נכון עוד לקשור ביניהם?
במהלך המסע שלנו ננסה לענות לפחות על חלק מן השאלות הללו, וכדאי כבר לדעת מראש – על חלקן בוודאי לא נצליח להשיב, כי גם לציונות הדתית עצמה אין עדיין תשובה מוסכמת עליהן.
מה שניתן לעשות כבר עכשיו זה להיחשף לכמה עובדות, שיהיו נקודות ציון ראשוניות לקראת המסע שלנו.
אז כמה מהאוכלוסייה מוגדרת כציונות דתית?
טוב, כמובן שזה תלוי בשאלה איך מגדירים. ההערכה המקובלת היא ש-10% מן האוכלוסייה היהודית בישראל היא ציונית־דתית "על מלא", ויש עוד קרוב ל-15% שמגדירים את עצמם כמסורתיים, אך רואים את עצמם כדתיים ולאומיים במידה מסוימת. המגזר צומח אבל לאט, מ-10% ב-2002 לסביבות 11.5% היום.
אם יש להם הרבה ילדים, איך המגזר לא צומח מהר יותר?
זה נכון שיש ילודה גבוהה במגזר (4.3 לאישה בממוצע, בהשוואה ל-3.1 בכלל האוכלוסייה היהודית), אבל מלבד העובדה שגל העלייה הגדול והמבורך ממדינות חבר־העמים מיתן במשך כמה שנים את הצמיחה של האוכלוסייה הדתית והחרדית, אזי יש אחוז לא מבוטל של ילדים שגדלים בציונות־דתית, אך נעשים בבגרותם חילונים. טוב, לא בדיוק...
מהם דתל"שים?
דתיים לשעבר. בתחילה סברו שמדובר בדתיים שנעשו חילונים, אך היום מקובל לומר שגם אם הם הפסיקו להיות דתיים כמו הוריהם, חילונים הם לא, אלא הם מין תת־זרם לעצמו. אי־אפשר למחוק תרבות שלמה שספגת במשך שנים בבית ובבית הספר.
מהן תחנות אופייניות למסלול חייו של אדם דתי?
בעבר זה היה די קל להגדרה: בית ספר ממלכתי־דתי, בגיל התיכון 'ישיבה תיכונית' לבנים או 'אולפנה' לבנות, ואחר־כך בנות הלכו בדרך כלל לשירות לאומי, ובנים לאחד המסלולים: ישיבת הסדר, מכינה קדם־צבאית או ישיבה גבוהה, ושירות צבאי בהתאם למסלול. במשך שנות הילדות והנעורים רוב הדתיים השתתפו במידה גדולה או קטנה בתנועת הנוער 'בני־עקיבא'.
מה השתנה בשנים האחרונות?
הציבור גדל והתחלק ליותר תתי־זרמים. בהתאם לכך, החלק התורני יותר יעדיף לשלוח את ילדיו ל'תלמוד־תורה' ולא לבית־ספר ממ"ד. מה ההבדל? בתלמוד תורה לומדים יותר שעות, יותר לימודי קודש, והאווירה באופן כללי היא תורנית יותר. גם ביחס לתנועת הנוער, בני־עקיבא נותרה התנועה הגדולה והחזקה, אבל היום מתחרות בה תנועות 'עזרא' ו'אריאל', שהנן תורניות יותר, ומן הצד השני 'הצופים הדתיים', שמכוונת את עצמה לדתיים מתונים יותר. גם מבחינה פוליטית, אם בעבר נחשבה מפלגה אחת (המפלגה הדתית־לאומית, או בקיצור: המפד"ל) למייצגת הפוליטית הבלעדית של המגזר, אזי היום יש מספר מפלגות שטוענות לכתר. זאת מלבד נציגות מכובדת של ציונות דתית גם במפלגות כלליות.
מה משותף לכל תתי־הזרמים בציונות הדתית?
שכולם משוכנעים שהם הם הציונות הדתית האמיתית...
וברצינות: למרות שבשנים האחרונות רבו המערערים על כך שעדיין מדובר בציבור אחד, הרי שרוב גדול של הדתיים־לאומיים (שם אחר לציונים־דתיים) יסכימו לשאיפה הכללית – "עם ישראל, בארץ ישראל, על־פי תורת ישראל". מה המשמעות של משפט זה, וכיצד יש ליישם שאיפה זו? על כך כבר יש מחלוקות רבות.
האם רוב הדתיים גרים בהתנחלויות?
לא רק שרוב הדתיים אינם מתנחלים, גם רוב המתנחלים אינם דתיים! הציונות הדתית היא בהחלט הרוח החיה שדחפה להקמת ההתנחלויות ונאבקה על עתידן, אבל מבחינה כמותית הדתיים הם רק כ-1/3 מתושבי יהודה ושומרון. רוב הדתיים גרים בערים גדולות בישראל, כשיש מספר ערים שבהן יש נוכחות ציונית־דתית חזקה במיוחד, כגון: פתח־תקווה, גבעת־שמואל, רעננה, ירושלים, מודיעין ועוד. בתקופה האחרונה עלו לכותרות הגרעינים התורניים, קהילות ציוניות־דתיות שבחרו לגור בערים מעורבות (יהודים וערבים) או בערים בעלות מעמד סוציו־אקונומי נמוך. צורת התיישבות נוספת שמאפיינת את הציונות הדתית היא 'הקיבוץ הדתי', במסגרתו קיימים 23 יישובים ובהם כ-15,000 תושבים. אנשי הקיבוץ הדתי היו בדרך כלל סמן מתון בציונות הדתית, אם כי אידיאולוגי מאוד.
אחר כל זאת – הכרוּת יש לעשות עם בני־אדם ממשיים. במהלך המסע שלנו ננסה לפגוש מגוון גדול ומעניין של בני הציונות הדתית, שמשתייכים לתתי־זרמים שונים, במקומות שונים, בתקווה שזה יעזור לנו לקבל תמונה טובה יותר על מגזר זה, ולעורר עניין בהמשך למידה עליו גם לאחר המסע.