סקירה כללית אודות החברה הדרוזית
דמוגרפיה:
העדה הדרוזית מונה כיום כ-1.2 מיליון נפש בעולם. 
בסוריה כ-600 אלף , בלבנון כ-420 אלף , בישראל כ-120 אלף (כ-1.7% מאוכלוסיית המדינה וכ-8.7% מאוכלוסיית המיעוטים בארץ ישראל).
בצפון אמריקה ודרומה, בירדן, בסעודיה ובאוסטרליה חיים כ-100 אלף דרוזים שהיגרו בתחילת המאה העשרים ממדינותיהם שלעיל.
מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית פי עשרה: מ-14.5 אלף נפש ב-1949 ל-147 אלף בסוף שנת 2020 .האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. 
הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מאוכלוסיית הדרוזים)- בגליל וברמת הגולן, ומחוז חיפה (כ-19%). היות שהדרוזים אינם מקבלים נישואי תערובת ומרביתם נישאים בתוך העדה, רוב הדרוזים אינם עוזבים את הכפרים הדרוזיים ומעטות המשפחות אשר מתגוררות בערים בהן האוכלוסייה הדרוזית קטנה או שאינה קיימת כלל.
היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2019 היו דאלית אל-כרמל וירכא.
נקודות ציון בתולדות העדה הדרוזית לאחר הקמת מדינת ישראל:
1956 החלת חוק גיוס חובה על בני העדה הדרוזית, לאחר תקופת התנדבות מאז 1948.
1957 ממשלת ישראל מכירה בדרוזים כעדה דתית עצמאית.
1961 הוכרה הרשות הרוחנית כמועצה דתית, ובראשה עמד השיח' המנוח אמין טריף, השיח' כמאל מעדי והשיח' אחמד ח'יר.
1962 אושר חוק בתי הדין הדרוזים.
הזהות הדרוזית:  
אלשיך (1979), שחקר את הזהות הלאומית של הדרוזים בישראל, מצא כי לדרוזים בישראל יש שלוש תת-זהויות: זהות דרוזית, זהות ישראלית וזהות ערבית. מרבית הדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחר כך ישראלים ולבסוף ערבים. רוב הדרוזים בישראל מגדירים עצמם כערבים (71%), והשאר מגדירים עצמם כ"דרוזים" או "דרוזים-ערבים". מיעוט מהם (שחלקם מאוגדים בקבוצה שנקראת "החוג הציוני הדרוזי") רואים בעצמם קבוצה אתנית עצמאית שאין לה דבר עם הלאום הערבי.
הדת הדרוזית:
התיאור המקובל מציג את הדת הדרוזית כדת סודית, שנוסדה במצרים לפני כאלף שנה, בימי שלטונו של איסמעאלי-שיעי-פאטימי. זוהי דת "מנטלית", ללא פולחן וכמורה, המאמינה בעולם רוחני ובגלגול נשמות, ונשענת על התפיסה המונותאיסטית של עדת המאמינים.בישראל הדרוזים נחשבים לבני דת עצמאית, אולם בחלק מהמדינות הערביות, כמו בלבנון, סוריה, ירדן, ואיחוד האמירויות הערביות, הם נחשבים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית.
הדת הדרוזית הינה דת מונותיאיסטית המאמינה בקיומו של אל אחד ויחיד ביקום. 
הדרוזים וצה"ל: 
בשנת 1954 הציעו ראשי העדה הדרוזית להחיל את חוק שירות ביטחון על צעירי העדה. דוד בן- גוריון נענה לבקשה, וצירף גם את בני העדה הצ'רקסית. בגיוס הראשון לשירות חובה התגייסו 30 דרוזים. בשנת 1956 הוחל גיוס חובה על הדרוזים, ומחזור הגיוס הראשון של הדרוזים החיילים התגייסו ליחידת מיעוטים .
ב - 1972 התקבלה בצה"ל החלטה לאפשר לבני המיעוטים להשתלב ביחידות צה"ל על-פי כישוריהם ורצונם, ולא לשרת רק ביחידת המיעוטים. נפתחו לפניהם רוב החיילות, מלבד זרוע האוויר ויחידות מודיעין מסוימות. בשנת 1974 הוחלט לאחד רשמית את כל יחידות המיעוטים ולהקים את גדוד "חרב". הגדוד לחם במלחמות ישראל, הגן על יישובים ישראליים בתקופות של טרור ונטל חלק חשוב בפעילויות מונעות טרור. ב-  1990 פעל שר הביטחון דאז, משה ארנס, לשנות את מתכונת השירות הצבאי של הדרוזים על- ידי ביטול מסגרת השירות המיוחדת לדרוזים ופתיחת כל יחידות צה"ל בפניהם.
חוק הלאום וברית הדמים: 
בחודש יולי 2018 נחקק "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". החוק ספג לביקורת ומחאה בקרב חלק ניכר של העדה הדרוזית.