top of page

מפגש עם החברה הדרוזית

 

יום חמישי, 8/9, י"ב אלול: החברה הדרוזית

היכרות עם החברה, עיסוק בסוגיות זהות ושייכות, מפגש עם הרשות ובוגרי התכנית

 

סדר יום: 

7:00-8:00 פינוי חדרים וארוחת בוקר

8:00-8:45 נסיעה לדלית אל כרמל

8:45-9:15 התארגנות ופתיחת יום

9:15-10:30 "היכרות עם החברה הדרוזית - מנהגים, מסורת ודת" סיור מודרך עם איבתיסאם חלבי

10:30-11:00 נסיעה ללוטוס והתמקמות

11:00-12:00 "פיתוח כלכלי-חברתי" מאיסה חלבי אלשיח׳ - מייסדת ומנהלת ׳עמותת לוטוס׳ - מרחב נשי

12:00-13:15 נסיעה למרכז צעירים וארוחת צהריים

13:15-13:30 היכרות עם פעילות מרכז הצעירים

13:30-14:30 "פאנל בנושא חוק הלאום" משתתפים:

נסרין אבו עסלה - עו״ד אקטיביסטית

ח״כ עלי סלאלחה, עטא פארחת - יושב ראש המועצה הציונית הדרוזית

אימאן ספדי - העיתונאית הדרוזית הראשונה בתחנת רדיו גלצ

14:30-14:45 עיבוד קצר

14:45-15:00 הפסקה

15:00-15:45 שיחה עם רפיק חלבי - ראש מועצת דלית אל כרמל

15:45-16:00 הפסקה

16:00-17:00 "שולחנות עגולים עם בעלי תפקידים ברשות מקומית" משתתפים: רים מקלדה - בוגרת דרוזית בבית שאן,  ד"ר רמזי חלבי - ד"ר לכלכלה, נזאר סרחאן - מנהל חינוך במגאר, תאופיק סתאוי- גזבר מגאר

17:00-17:15 הפסקה

17:15-18:00 עיבוד וסיכום היום/שבוע

18:00 ארוחת ערב קלה ונסיעה

סיור בעקבות התרבות הדרוזית

איבתיסאם חלבי

מורת דרך, בוגרת תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, ילידת דלית אל כרמל, אימא לשלוש בנות. עסקה בהוראת אנגלית שנים רבות עד שהחליטה להגשים את חלומה – לחקור על הארץ ולטייל בה. כעת היא מחברת בין כמה אהבות ביחד תוך הפיכתן למקצוע: היסטוריה, אנגלית וטיולים. מטרתה כיום היא להרים את התיירות בכפר ולהפוך את דלית אל כרמל למוקד לתיירים.

איבתיסאם חלבי.jpg

פיתוח כלכלי חברתי בחברה הדרוזית
עמותת לוטוס - מרחב נשי לקידום נשים בהייטק

מייסא חלבי אלשיך 

אשת חינוך, יזמת חינוכית וחברתית, מייסדת ומנכ"ל עמותת לוטוס מרחב נשי בהייטק - מיזם לקידום תעסוקת נשים דרוזיות וערביות בהייטק המנגיש הכשרות איכותיות ומקומות תעסוקה בפריפריה החברתית והגאוגרפית. מאמינה שהמפתח לקידום חברתי הוא קידום השכלתה ועצמאותה הכלכלית של האישה בחברה. גרה בעוספיא שבכרמל, נשואה לסלמאן אמא ל 3 ,בעלת אות אבירות ממרכז פרס לשלום וחדשנות שנת 2021, בוגרת מנדל למנהיגות חברתית ותוכנית מנדל האזורית בצפון, בוגרת "אבני ראשה- להכשרת מנהלים למערכת החינוך".

מרכז לוטוס.jpg

פאנל בנושא זהויות וחוק הלאום

נסרין אבו עסלה

עו"ד אקטיביסטית, מתמחה בדיני שלטון ומשטר, אנליסטית חברתית-פיננסית. פעילה חברתית.

ב2016 השתתפה בתוכנית "אחי ישראלי" ובמשך ארבעה חודשים עם קבוצת צעירים ישראלים למדו להכיר את החברה הישראלית בניסיון לגשר על הפערים בה.

ב2018 קיבלה מלגת הצטיינות מאוניברסיטת חיפה על מחקרה בנושא הבנייה הבלתי מורשית של הקהילה הדרוזית והתנדבות משפטית במחנה הפליטים הסורי ביוון.

WhatsApp Image 2022-08-31 at 08.18.59.jpeg

אימאן ספדי

העיתונאית הדרוזית הראשונה בתחנת רדיו גלצ,בין השנים 2018-2020 סיקרה תחום החברה הערבית והמיעוטים בתחנה,והצליחה בהעלאת ייצוג החברה הערבית בתקשורת הישראלית,תוך כדי סיקור שלוש מערכות בחירות. 
בהשכלתה הינה בוגרת תואר ראשון בתקשורת ועיתונות, ולימודי תעודה בתחומי המשא ומתן המדיני-פוליטי,לימודי מנהיגות אמריקאית באמצעות שיח של שלום והידברות. 
בשנת 2019: נבחרה להשתתף במשלחת IVLP לארה"ב מטעם מחלקת המדינה האמריקאית לתכנית לימודים אקסלוסיבית.במשלחת השתתפו עיתונאים מעשרים וחמש מדינות שונות בעולם, ולמדו עיתונות אמריקאית וניו-מדיה.
בנוסף לכך, אימאן מרצה בתחום תקשורת ועיתונות פוליטית , "פייק ניוז" ועיצוב התודעה הציבורית, מרצה על העדה הדרוזית בכלל ועל מעמד האישה הדרוזית בפרט. שותפה במיזם "ליסטה", מאגר נשים מומחיות מכל התחומים,שמטרתו לקדם נשים בתקשורת.

אימאן ספאדי.jpeg

ח"כ עלי סלאלחה 

חבר כנסת מטעם מפלגת מרצ ואיש חינוך. סלאלחה ניהל את בית הספר תיכון מקיף בית ג'ן והוביל אותו לעמוד בראש רשימת התיכונים הזכאים לבגרות. כיום מכהן כחבר ועדת הבריאות, חבר הועדה לזכויות הילד וממלא מקום קבוע בוועדת החינוך. כמו כן, הוא חבר מטעם חברי הכנסת בוועדה לבחירות שופטי קאדי- מדהב (קאדים דרוזים). הוא בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ויחסים בין לאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

עלי סלאלחה.jpg

מפגש עם  ראש מועצת דלית אל כרמל

מר רפיק חלבי
נשוי ואב לילדים, הוא איש ציבור דרוזי-ישראלי. משנת 2013 מכהן כראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל. בעבר עיתונאי ואיש תקשורת. חתן פרס סוקולוב לעיתונות. בוגר תואר ראשון בלשון עברית ובבלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. שירת בצה"ל כקצין בגדוד סיור, וכחלק משירותו במילואים שירת בתחנת גלי צה"ל. בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית שימש במספר תפקידים שונים בעיריית ירושלים. כיהן כמרצה לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בר-אילן. בנוסף הרצה בחוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר. 
חתן הפרסים:
•    פרס סוקולוב לעיתונות האלקטרונית
•    פרס קרן מרכוס-זיו על פעילות למען דו קיום בין שני העמים.
•    פרס הוועד הבין-דתי בישראל על פעילות למען האחווה הבין-דתית.
•    פרס הסובלנות על עשייה למען סובלנות בקהילה.
•    פרס ארגון העיתונות הבינלאומית, שניתן במרס 2007 בבית הלורדים באנגליה.
•    אות פול האריס מטעם ארגון הרוטרי בישראל .

רפיק חלבי .jpg

שולחנות עגולים עם בעלי ובעלות תפקידים ברשויות

רים מקלדה

רים מקלדה, בעלת תואר שני (M.P.A) מאוניברסיטת חיפה, רפרנטית לאסטרטגיה בעיריית בית שאן. בוגרת התכנית צוערים לשלטון מקומי מטעם משרד הפנים ועמותת עתידים.

רים מקלדה.jpg
רמזי חלבי.jpg

נזאר סרחאן - מנהל אגף חינוך מע'אר
נולד ומתגורר בכפר מע'אר, נשוי לאלינא שעוסקת בהוראה לחינוך מיוחד, אב לשני בנים.  בעברו היה פקיד נכות כללית במוסד לביטוח לאומי נצרת, מדריך קידום נוער, מנהל השכלה ביחידה לקידום נוער מע'אר, מנהל מרכז לימודי שדה - החברה להגנת הטבע , פרויקטור במחלקת חינוך מע'אר, מנחה השכלה מחוזי תחום היל"ה- קידום נוער, מנהל תכנית עיר ללא אלימות במע'אר וכיום מנהל אגף חינוך במע'אר.

נאזר סרחאן.jpeg

תאופיק סתאוי - גזבר מע׳אר

עריית מרר.png

ד"ר רמזי חלבי 

ד"ר לכלכלה, מרצה ויועץ כלכלי וארגוני , ראש מועצת דלית אל כרמל לשעבר, יו"ר הארגונים צופן ויד לבנים הדרוזים, סא"ל במיל.

סקירה כללית אודות החברה הדרוזית
דמוגרפיה:
העדה הדרוזית מונה כיום כ-1.2 מיליון נפש בעולם. 
בסוריה כ-600 אלף , בלבנון כ-420 אלף , בישראל כ-120 אלף (כ-1.7% מאוכלוסיית המדינה וכ-8.7% מאוכלוסיית המיעוטים בארץ ישראל).
בצפון אמריקה ודרומה, בירדן, בסעודיה ובאוסטרליה חיים כ-100 אלף דרוזים שהיגרו בתחילת המאה העשרים ממדינותיהם שלעיל.
מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית פי עשרה: מ-14.5 אלף נפש ב-1949 ל-147 אלף בסוף שנת 2020 .האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. 
הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מאוכלוסיית הדרוזים)- בגליל וברמת הגולן, ומחוז חיפה (כ-19%). היות שהדרוזים אינם מקבלים נישואי תערובת ומרביתם נישאים בתוך העדה, רוב הדרוזים אינם עוזבים את הכפרים הדרוזיים ומעטות המשפחות אשר מתגוררות בערים בהן האוכלוסייה הדרוזית קטנה או שאינה קיימת כלל.
היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2019 היו דאלית אל-כרמל וירכא.
נקודות ציון בתולדות העדה הדרוזית לאחר הקמת מדינת ישראל:
1956 החלת חוק גיוס חובה על בני העדה הדרוזית, לאחר תקופת התנדבות מאז 1948.
1957 ממשלת ישראל מכירה בדרוזים כעדה דתית עצמאית.
1961 הוכרה הרשות הרוחנית כמועצה דתית, ובראשה עמד השיח' המנוח אמין טריף, השיח' כמאל מעדי והשיח' אחמד ח'יר.
1962 אושר חוק בתי הדין הדרוזים.
הזהות הדרוזית:  
אלשיך (1979), שחקר את הזהות הלאומית של הדרוזים בישראל, מצא כי לדרוזים בישראל יש שלוש תת-זהויות: זהות דרוזית, זהות ישראלית וזהות ערבית. מרבית הדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחר כך ישראלים ולבסוף ערבים. רוב הדרוזים בישראל מגדירים עצמם כערבים (71%), והשאר מגדירים עצמם כ"דרוזים" או "דרוזים-ערבים". מיעוט מהם (שחלקם מאוגדים בקבוצה שנקראת "החוג הציוני הדרוזי") רואים בעצמם קבוצה אתנית עצמאית שאין לה דבר עם הלאום הערבי.

הדת הדרוזית:
התיאור המקובל מציג את הדת הדרוזית כדת סודית, שנוסדה במצרים לפני כאלף שנה, בימי שלטונו של איסמעאלי-שיעי-פאטימי. זוהי דת "מנטלית", ללא פולחן וכמורה, המאמינה בעולם רוחני ובגלגול נשמות, ונשענת על התפיסה המונותאיסטית של עדת המאמינים.בישראל הדרוזים נחשבים לבני דת עצמאית, אולם בחלק מהמדינות הערביות, כמו בלבנון, סוריה, ירדן, ואיחוד האמירויות הערביות, הם נחשבים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית.
הדת הדרוזית הינה דת מונותיאיסטית המאמינה בקיומו של אל אחד ויחיד ביקום. 
הדרוזים וצה"ל: 
בשנת 1954 הציעו ראשי העדה הדרוזית להחיל את חוק שירות ביטחון על צעירי העדה. דוד בן- גוריון נענה לבקשה, וצירף גם את בני העדה הצ'רקסית. בגיוס הראשון לשירות חובה התגייסו 30 דרוזים. בשנת 1956 הוחל גיוס חובה על הדרוזים, ומחזור הגיוס הראשון של הדרוזים החיילים התגייסו ליחידת מיעוטים .
ב - 1972 התקבלה בצה"ל החלטה לאפשר לבני המיעוטים להשתלב ביחידות צה"ל על-פי כישוריהם ורצונם, ולא לשרת רק ביחידת המיעוטים. נפתחו לפניהם רוב החיילות, מלבד זרוע האוויר ויחידות מודיעין מסוימות. בשנת 1974 הוחלט לאחד רשמית את כל יחידות המיעוטים ולהקים את גדוד "חרב". הגדוד לחם במלחמות ישראל, הגן על יישובים ישראליים בתקופות של טרור ונטל חלק חשוב בפעילויות מונעות טרור. ב-  1990 פעל שר הביטחון דאז, משה ארנס, לשנות את מתכונת השירות הצבאי של הדרוזים על- ידי ביטול מסגרת השירות המיוחדת לדרוזים ופתיחת כל יחידות צה"ל בפניהם.
חוק הלאום וברית הדמים: 
בחודש יולי 2018 נחקק "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". החוק ספג לביקורת ומחאה בקרב חלק ניכר של העדה הדרוזית. 

דלית אל כרמל
דמוגרפיה:
דלית אל-כרמל היא מועצה מקומית במחוז חיפה והיא היישוב הדרוזי הגדול בישראל. היישוב, שפירוש שמו הוא "גפן הכרמל" קרוי על שם הכרמים המקיפים אותו. ההתיישבות הדרוזית במקום החלה בתקופת שלטונו של האמיר הדרוזי-לבנוני פח'ר א-דין השני במחצית הראשונה של המאה ה17. כיום עומד מספר התושבים בכפר על כ17 אלף, מתוכם כ97.2% דרוזים, כ2.7% מוסלמים וכ0.1% ערבים- נוצרים. התיירות בכפר ענפה. 
היא כוללת שוק ססגוני שהוקם לפני כ50 שנה ומושך אליו מבקרים רבים וכן גלריות, מרכזי מורשת, מרכזי מבקרים וקולינריה. קיימים מספר אתרי מורשת בישוב. בהם, מקאם הנביא אבו אברהים, מתאם מקודש לאחד מנביאי הדרוזים; בית המורשת הדרוזית על שם השייח' יוסף נסרלאדין וכן בית אוליפנט המשמש כיום כבית יד לבנים הדרוזים.

bottom of page